יום חמישי, 28 במאי 2009

ד"ש חם מבריסבן - אוסטרליה

ד"ש חם מבריסבן - אוסטרליה

הטיסה מהונג קונג לבריסבן לקחה 7.5 שעות, שאת רובם העברתי בשינה.
תהליך הכניסה לאוסטרליה היה חלק ומהיר מאוד, אפילו לא פתחו את התיק שלי.
הגעתי לאכסניה ב 11:20 ונאמר לי שהחדר יהיה מוכן בעוד שעה.
השארתי את התיק הגדול בחדר הכביסה עם עוד הרבה תיקים כאלו
ויצאתי לטייל בעיר.

טיילתי עם מפה צוקומוקו כזו, שיש על ברושרים של מלונות.
הלכתי המון לכיוונים הלא נכונים, ובכלל חוש בכיוון שבד"כ מתפק
ד דיי טוב אצלי, לא תיפקד היום משהו, מה שטוב בזה שזה גרם לי קצת לפתוח את הפה ולשאול איך להגיע ל...
שמתי לב שכל מי ששאלתי, כיוון אותי לדרך מסויימת, ומיד לאחר שהודתי לו והתחלתי ללכת שמעתי אותה/ו מהרהרים בקול על דרך אחרת, - זה מעניין – אני תמיד עושה כך כשאני נשאלת איך להגיע אל.. (ומבקרת את עצמי על כך...) היום כשזה קרה – זה עשה לי הרגשה טובה, שאחרי שכיוונו אותי חשבו פעם שניה האם יש דרך נוחה/קצרה יותר.
מציינת לעצמי לזכור זאת בפעם הבאה שאשאל איך להגיע אל...

הייתי במרכז העיר כשהרגשתי רעב. אלו מספר רחובות שהבניינים הם בעצם קניונים (מבלבל מאוד להכנס אילהם ולצאת ברחוב אחר... ראתי דיי מהר שלא אמצא שם משהו אכיל אז שאלתי איפה יש סופר בו אוכל לקנות ירקות ופירות טריים במחשבה ללכת לאכול בפרק שנמצא בסביבה.


לקח לי שעה בערך להגיע לפארק (Roma Street Parkland) גם לשם התברברתי קצת והייתי צריכה לחזור על עקבותי.

אך בסוף כשהגעתי – התיישבתי מול "אגם" ונהניתי מהארוחה. ( מחר אשדרג את הארוחה – קניתי כלי פלסטיק עם מכסה כך שאוכל להכין ממש סלט עם עלים ירוקים ולימון... )
אחרי שנ"צ של כשעה המשכתי לטייל קצת בפארק לכיוון האכסניה.


כשחזרתי קיבלתי את המפתח לחדר, זה חדר של 4 מיטות קומותיים, בחרתי באחת משלושת המיטות הפנויות - מיטה תחתונה אך צמודה לדלת :(

אחרי התארגנות מהירה ירדתי לשלוח מייל שהגעתי והכל בסדר.
בזמן שעברתי בלובי נכנסה אישה – נראתה לי בסביבות 55 ומעלה , מאוד לא אופייני פה.
חשבתי שיהיה מעניין אם היא תהיה שותפה לחדר, משום מה הרגשתי שיהיה לי נוח לדבר איתה, ובאמת כשעליתי לחדר להתקלח, היא היתה שם.
היא הציגה את עצמה (מוריין) ושוחחנו קצת (מפריע לי שיש משפטים שאני לא מבינה, אם בגלל סלנג/מבטא/ או אוצר מילים... )
כשסיפרתי לה שהגעתי היום ושאני נוסעת לבד, היא הזמינה אותי לבוא לבקר אותה ב Bundaberg עיר או עיירה צפונית לבריסבן במרחק של כ 4.5 שעות.
היא אמרה לי שהיא לבד שם, שהבנים גדלו וכל אחד בעיר אחרת.
נתתי לה שוקולדים שקניתי בהונג קונג (כדי לגמור את כל הכסף ההונג קונגי..) והיא שמחה מאוד.
החלפנו כתובות דוא"ל ומספר הטלפון שלה (לי עדיין אין טלפון) והיא יצאה לארוחת ברביקיו/מסיבה שהאכסניה עושה.

הרושם שלי מהאכסניה, שהיא מכוונת לקהל של צעירים שזופים חובבי מסיבות חוף.
אחרי שהתקלחתי, הלכתי לאיזור המסיבה (שעוד לא התחילה) – חשבתי למצוא את תימונס ולהמשיך לשוחח, מצאתי אותה בחדרון מלא עשן סיגריות, ובכלל כל האיזור היה עם מוזיקה רועשת וידעתי שיהיה לי עוד יותר קשה לתקשר ולהבין אותה. חוץ מזה שממש לא התחשק לי לשבת בחדר אפוף עשן, וגם מיחוץ לחדר הריח לא היה משהו (ריח של ציפס בשר ושומן שרופים...).
אז חזרתי ללובי - וכתבתי דברים אלו.
ועכשיו אך לישון אחרי יום או יותר נכון יומיים ארוכייייייים.

זה היה יום נחמד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה