אני נמצאת עכשיו ב cairns. העיר הצפונית ביותר אליה חשבתי להגיע.
הגעתי לכאן אחרי שהייתי שבוע אצל מורין, זה היה שבוע חשוב בכך שהוא נתן לי קצת זמן לחשוב.
לא מחשבות עמוקות / רוחניות, אלא פשוט זמן לחשוב מה ואיך אני רוצה להמשיך את הטיול.
את החווה של אן-מרי עזבתי בהרגשה שלא בא לי כרגע להגיע לעוד חווה. אצלה גם הרגשתי קושי ומוגבלות בזה שאין לי רכב.
שם גם עלתה בי מחשבה אולי לקצר קצת את הזמן באוסטרליה וכן להגיע לניו-זילנד לפני תאילנד.
אז אצל מורין הגעתי להחלטה שאשנה את הטיול קצת, אסע לניו-זילנד (למרות שזו לא עונה מוצלחת - זה עדיין חורף וקר שם) ואף אקדים את הטיסה לתאילנד כך שיהיו לי בתאילנד חודשים במקום חודש.
החלטתי גם לא לקנות רכב כאן באוסטרליה ולהמשיך לינסוע באוטובוסים ממקום למקום ולהיות תלויה במארחים במידה ואגיע לעוד חוות.
ובניו-זילנד אקנה או אשכור רכב (תלוי כמה זמן אהיה שם).
אני לא אוהבת את כל ההתלבטויות האלה וההחלטות שאני צריכה להחליט. ההרגשה הזו שאני לא יודעת מה אני רוצה, ומה הדבר הנכון לעשות.
בניסיון לא לישקוע במצב רוח ירוד, אני אומרת לעצמי עם כל דבר שאני כן מחליטה - שזה הדבר הנכון לעשותו - שכל בחירה שאבחר היא בחירה נכונה וטובה.
דבר חשוב ביותר שניזכרתי / חשבתי עליו בזמן שהותי אצל מורין: שלא ביררתי אם ואילו חיסונים מומלצים לנוסעים לתאילד - וגם לא התחסנתי מן הסתם.
אני זוכרת בבירור שהמנהל שלי (ועוד כמה חברים לעבודה) שאלו אותי לפני הנסיעה אם הכל מסודר, אם קיבלתי חיסונים - וכל פעם עניתי שאוסטרליה זו מדינה מערבית ולא צריך חיסונים, שכחתי לגמרי מתאילנד, ההתרגשות מהטיול, חיפוש החוות בניסיון למצוא את החווה הראשונה בה אתארח, המחשבות של איך יהיה ומה אעשה השכיחו לגמרי את החודש האחרון אותו אעביר בתאילנד (חודש אחד מתוך 7...).
אז ביררתי מהם החיסונים המומלצים ואיפה אני יכולה לקבל אותם, סיון שלחה לי לינק עם שמות מרפאות נוסעים ורשימת החיסונים המומלצים לתאילנד. קיויתי ושמחתי לגלות שיש מרפאה כזו ב Cairns לשם תכננתי להגיע בשלב מסויים, ופשוט עניין החיסונים גרם לכך שנסעתי ישירות מבנדבורג לקירנס - נסיעה של 20 שעות באוטובוס.
ידעתי שזה יעלה לי הרבה - וזה אכן כך (אך על טעויות משלמים...)
בכל אופן את היום הראשון שלי בקירנס העברתי בהמתנה של כמה שעות אצל רופא, בקניית החיסון ובקבלת שתי זריקות.
החלטתי לא לקחת את כל החיסונים המומלצים - חלקם בעדיפות נמוכה. אז עכשיו אני מחוסנת נגד טטנוס ל 10 שנים, ולצהבת A ו B (אם כי אני צריכה לקבל עוד שתי זריקות - אחת בסוף יולי והשניה בארץ תחילת ינואר.
אין ספק שזה היה שיעור חשוב.
האכסניה בה אני שוהה ממש נחמדה ובמחיר סביר.
היא שקטה ונקיה, ומשהו באוירה בה נעים, אחד הדברים שכבשו את ליבי כאן זה סם - החתול של האכסניה. דומה קצת לירון (במראה אך לא באופי), כמהה לליטופים כך ששנינו מרוצים.
יוצאים מקירנס המון טיולים (חצאי יום - יום או אפילו טיולים של 4 ימים) לכל מיני איזורים ואטרקציות - אך לא מצאתי איזשהו טיול שהצדיק מבחינתי תשלום של כ 300 ש"ח ומעלה.
במקום זאת טיילתי קצת בעיר,
יום אחד הלכתי מהאכסניה לגנים הבוטנים וחזרה (אני חושבת שבאותו יום הלכתי למעלה מ 10 ק"מ - כולל מסלול קשה של כ 2 ק"מ בגנים הבוטנים שחציו טיפוס (במדרגות ושבילים תלולים) וחציו השני ירידה (במדרגות ושבילים תלולים אחרים)).
נסעתי לשני חופים יפיפיים. חוף הים מזמין ללכת לטייל לאורכו, רצועת חול ארוכה ורחבה, שנגמרת בסילעי ענק (ב Trinity beach) ובעלת מספר מפרצונים (ב Kewarra beach).
וזה מה שעשיתי. החול נקי בין צהוב ללבן, חול עדין (לא זיף-זיף) אך קשה (הייתי בשעות השפל כך שרצועת החול שבא במגע עם המים רחבה) פה ושם רואים כדורי חול קטנטנים שנוצרו ע"י סרטנים שמתחבאים מתחת לחול. יש מעט צדפים, אך מפעם לפעם יש מיצבורי צדפים כאילו ילד רוקן את דלי הצדפים שאסף.
בחוף Kewarra הלכתי לכיון המפרצונים. כדי להגיע אליהן הייתי צריכה לעבור נחלון קטן, היה קשה להעריך את עומק המים, היה שם אדם שהתלבט היכן לחצות אותו. לבסוף הוא מצא מסלול בו המים לא עמוקים (הגיעו עד הברכיים), חציתי אחריו באותו מסלול. הוא הזכיר לי שצריך רק לשים לב לחצות אותו חזרה לפני שהגאות מתחילה, אך הוא לא ידע להגיד לי באיזו שעה בערך מתחילה הגיאות. בכל אופן ידעתי שיש לי כמה שעות כיון שיום לפני הייתי בחוף Trinity איזה שלוש שעות יותר מאוחר ועדין לא היתה גיאות, מצד שני לא היה לי מושג מה ההבדלים בשעות הגיאות בין הימים וגם באיזו מהירות המים עולים כשהגיאות מתחילה, אז החלטתי לא לשהות שם יותר מידי זמן.
הנחלון המפרצון בו שחיתי
המים במפרצון שהחלטתי להתרחץ בו היו נעימים יחסית (בכניסה הראשונה הם עדיין קצת קרים) כיון שזו מעין בריכה והם התחממו קצת.
בדרכי חזרה לנחלון על מנת לחצות אותו חזרה, באה לקרתי אישה ושאלה אותי אם אני מקומית. היא הסבירה לי שהיא רוצה לקנות בית מול הים, ורוצה לברר לגבי התנינים. הסתכלתי עליה עם סימן שאלה גדול ומודאג על הפנים, היא אמרה לי שאני צריכה להיזהר כשאני חוצה את הנחלון כיון שאיפה שיש עצי מנגרוב יש תנינים. הודתי לה על האזהרה אך לעצמי חשבתי שהיה עדיף קודם לפני שידעתי.
בכל אופן כשהתקרבתי לנחלון, באו לקראתו בהליכה (מהגדה השניה אליה רציתי להגיע), שתי נערות - הן התלבטו קצת וחצו אותו בריצה ומה שהספקתי לשמוע היה hurry up.
זה הספיק לי כדי שמפלס הפחד יעלה - לא ידעתי איך אני אמורה להיזהר מתנין - כשלא ראיתי בנחלון משהו שנראה כמו תנין שלם, נחיריים או עניים של תנין, חציתי אותו שוב - הפעם בריצה.
שמחה שהגעתי לגדה השניה כשכל הגפיים שלמות ומחוברות לגוף, רציתי לשבת לאכול משהו וסתם לשבת/לשכב ולהקשיב לים לציפורים ולרוח. הצל היחיד בסביבה היה בין עצי המנדרוב מאיזה עץ גבוה שהצל חלקית. החלטתי לשבת שם (לא לפני שחיפשתי תנינים באיזור), לפני היה יובל קטנטן של הנחלון אותו חציתי קודם.
שמתי לב שעדיין קשה לי לשבת ולא לעשות כלום (לא לקרוא, לא לכתוב, לא לאכול, לא לישון...) ניסיתי כמה פעמים להחזיר את תשומת הלב לקולות, לריחות ולתחושות.
עצי המנגרוב הנוף שראיתי מהמקום שהתישבתי בו
יום או יומים אחרי שהגעתי לקירנס - שלחתי אימיילים למספר חוות שנראו לי. הרוב לא חזרו אלי, ומי שחזר אמר שכרגע אין לו מקום לארח. החלטתי שאם עד יום שני לא אקבל תשובה חיובית מחווה באיזור אתחיל להדרים חזרה לכיון בריסבן.
ידעתי שאני מוזמנת להתארח במגנטיק אילנד (Magnetic Island) שנמצא כ 500 ק"מ דרומית לקירנס.
אז בסופו של דבר באמת שלחתי מייל להויט Hoyt ממגנטיק אילנד ושאלתי אם אוכל להגיע ביום רביעי.
בעיקרון אני מאוד ממליצה להגיע לקירנס - היה לי נעים להיות בה ויש המון מה לעשות באיזור (אם כי הכל מאוד יקר).
הגעתי לכאן אחרי שהייתי שבוע אצל מורין, זה היה שבוע חשוב בכך שהוא נתן לי קצת זמן לחשוב.
לא מחשבות עמוקות / רוחניות, אלא פשוט זמן לחשוב מה ואיך אני רוצה להמשיך את הטיול.
את החווה של אן-מרי עזבתי בהרגשה שלא בא לי כרגע להגיע לעוד חווה. אצלה גם הרגשתי קושי ומוגבלות בזה שאין לי רכב.
שם גם עלתה בי מחשבה אולי לקצר קצת את הזמן באוסטרליה וכן להגיע לניו-זילנד לפני תאילנד.
אז אצל מורין הגעתי להחלטה שאשנה את הטיול קצת, אסע לניו-זילנד (למרות שזו לא עונה מוצלחת - זה עדיין חורף וקר שם) ואף אקדים את הטיסה לתאילנד כך שיהיו לי בתאילנד חודשים במקום חודש.
החלטתי גם לא לקנות רכב כאן באוסטרליה ולהמשיך לינסוע באוטובוסים ממקום למקום ולהיות תלויה במארחים במידה ואגיע לעוד חוות.
ובניו-זילנד אקנה או אשכור רכב (תלוי כמה זמן אהיה שם).
אני לא אוהבת את כל ההתלבטויות האלה וההחלטות שאני צריכה להחליט. ההרגשה הזו שאני לא יודעת מה אני רוצה, ומה הדבר הנכון לעשות.
בניסיון לא לישקוע במצב רוח ירוד, אני אומרת לעצמי עם כל דבר שאני כן מחליטה - שזה הדבר הנכון לעשותו - שכל בחירה שאבחר היא בחירה נכונה וטובה.
דבר חשוב ביותר שניזכרתי / חשבתי עליו בזמן שהותי אצל מורין: שלא ביררתי אם ואילו חיסונים מומלצים לנוסעים לתאילד - וגם לא התחסנתי מן הסתם.
אני זוכרת בבירור שהמנהל שלי (ועוד כמה חברים לעבודה) שאלו אותי לפני הנסיעה אם הכל מסודר, אם קיבלתי חיסונים - וכל פעם עניתי שאוסטרליה זו מדינה מערבית ולא צריך חיסונים, שכחתי לגמרי מתאילנד, ההתרגשות מהטיול, חיפוש החוות בניסיון למצוא את החווה הראשונה בה אתארח, המחשבות של איך יהיה ומה אעשה השכיחו לגמרי את החודש האחרון אותו אעביר בתאילנד (חודש אחד מתוך 7...).
אז ביררתי מהם החיסונים המומלצים ואיפה אני יכולה לקבל אותם, סיון שלחה לי לינק עם שמות מרפאות נוסעים ורשימת החיסונים המומלצים לתאילנד. קיויתי ושמחתי לגלות שיש מרפאה כזו ב Cairns לשם תכננתי להגיע בשלב מסויים, ופשוט עניין החיסונים גרם לכך שנסעתי ישירות מבנדבורג לקירנס - נסיעה של 20 שעות באוטובוס.
ידעתי שזה יעלה לי הרבה - וזה אכן כך (אך על טעויות משלמים...)
בכל אופן את היום הראשון שלי בקירנס העברתי בהמתנה של כמה שעות אצל רופא, בקניית החיסון ובקבלת שתי זריקות.
החלטתי לא לקחת את כל החיסונים המומלצים - חלקם בעדיפות נמוכה. אז עכשיו אני מחוסנת נגד טטנוס ל 10 שנים, ולצהבת A ו B (אם כי אני צריכה לקבל עוד שתי זריקות - אחת בסוף יולי והשניה בארץ תחילת ינואר.
אין ספק שזה היה שיעור חשוב.
האכסניה בה אני שוהה ממש נחמדה ובמחיר סביר.
היא שקטה ונקיה, ומשהו באוירה בה נעים, אחד הדברים שכבשו את ליבי כאן זה סם - החתול של האכסניה. דומה קצת לירון (במראה אך לא באופי), כמהה לליטופים כך ששנינו מרוצים.
יוצאים מקירנס המון טיולים (חצאי יום - יום או אפילו טיולים של 4 ימים) לכל מיני איזורים ואטרקציות - אך לא מצאתי איזשהו טיול שהצדיק מבחינתי תשלום של כ 300 ש"ח ומעלה.
במקום זאת טיילתי קצת בעיר,
יום אחד הלכתי מהאכסניה לגנים הבוטנים וחזרה (אני חושבת שבאותו יום הלכתי למעלה מ 10 ק"מ - כולל מסלול קשה של כ 2 ק"מ בגנים הבוטנים שחציו טיפוס (במדרגות ושבילים תלולים) וחציו השני ירידה (במדרגות ושבילים תלולים אחרים)).
נסעתי לשני חופים יפיפיים. חוף הים מזמין ללכת לטייל לאורכו, רצועת חול ארוכה ורחבה, שנגמרת בסילעי ענק (ב Trinity beach) ובעלת מספר מפרצונים (ב Kewarra beach).
וזה מה שעשיתי. החול נקי בין צהוב ללבן, חול עדין (לא זיף-זיף) אך קשה (הייתי בשעות השפל כך שרצועת החול שבא במגע עם המים רחבה) פה ושם רואים כדורי חול קטנטנים שנוצרו ע"י סרטנים שמתחבאים מתחת לחול. יש מעט צדפים, אך מפעם לפעם יש מיצבורי צדפים כאילו ילד רוקן את דלי הצדפים שאסף.
בחוף Kewarra הלכתי לכיון המפרצונים. כדי להגיע אליהן הייתי צריכה לעבור נחלון קטן, היה קשה להעריך את עומק המים, היה שם אדם שהתלבט היכן לחצות אותו. לבסוף הוא מצא מסלול בו המים לא עמוקים (הגיעו עד הברכיים), חציתי אחריו באותו מסלול. הוא הזכיר לי שצריך רק לשים לב לחצות אותו חזרה לפני שהגאות מתחילה, אך הוא לא ידע להגיד לי באיזו שעה בערך מתחילה הגיאות. בכל אופן ידעתי שיש לי כמה שעות כיון שיום לפני הייתי בחוף Trinity איזה שלוש שעות יותר מאוחר ועדין לא היתה גיאות, מצד שני לא היה לי מושג מה ההבדלים בשעות הגיאות בין הימים וגם באיזו מהירות המים עולים כשהגיאות מתחילה, אז החלטתי לא לשהות שם יותר מידי זמן.
הנחלון המפרצון בו שחיתי
המים במפרצון שהחלטתי להתרחץ בו היו נעימים יחסית (בכניסה הראשונה הם עדיין קצת קרים) כיון שזו מעין בריכה והם התחממו קצת.
בדרכי חזרה לנחלון על מנת לחצות אותו חזרה, באה לקרתי אישה ושאלה אותי אם אני מקומית. היא הסבירה לי שהיא רוצה לקנות בית מול הים, ורוצה לברר לגבי התנינים. הסתכלתי עליה עם סימן שאלה גדול ומודאג על הפנים, היא אמרה לי שאני צריכה להיזהר כשאני חוצה את הנחלון כיון שאיפה שיש עצי מנגרוב יש תנינים. הודתי לה על האזהרה אך לעצמי חשבתי שהיה עדיף קודם לפני שידעתי.
בכל אופן כשהתקרבתי לנחלון, באו לקראתו בהליכה (מהגדה השניה אליה רציתי להגיע), שתי נערות - הן התלבטו קצת וחצו אותו בריצה ומה שהספקתי לשמוע היה hurry up.
זה הספיק לי כדי שמפלס הפחד יעלה - לא ידעתי איך אני אמורה להיזהר מתנין - כשלא ראיתי בנחלון משהו שנראה כמו תנין שלם, נחיריים או עניים של תנין, חציתי אותו שוב - הפעם בריצה.
שמחה שהגעתי לגדה השניה כשכל הגפיים שלמות ומחוברות לגוף, רציתי לשבת לאכול משהו וסתם לשבת/לשכב ולהקשיב לים לציפורים ולרוח. הצל היחיד בסביבה היה בין עצי המנדרוב מאיזה עץ גבוה שהצל חלקית. החלטתי לשבת שם (לא לפני שחיפשתי תנינים באיזור), לפני היה יובל קטנטן של הנחלון אותו חציתי קודם.
שמתי לב שעדיין קשה לי לשבת ולא לעשות כלום (לא לקרוא, לא לכתוב, לא לאכול, לא לישון...) ניסיתי כמה פעמים להחזיר את תשומת הלב לקולות, לריחות ולתחושות.
עצי המנגרוב הנוף שראיתי מהמקום שהתישבתי בו
יום או יומים אחרי שהגעתי לקירנס - שלחתי אימיילים למספר חוות שנראו לי. הרוב לא חזרו אלי, ומי שחזר אמר שכרגע אין לו מקום לארח. החלטתי שאם עד יום שני לא אקבל תשובה חיובית מחווה באיזור אתחיל להדרים חזרה לכיון בריסבן.
ידעתי שאני מוזמנת להתארח במגנטיק אילנד (Magnetic Island) שנמצא כ 500 ק"מ דרומית לקירנס.
אז בסופו של דבר באמת שלחתי מייל להויט Hoyt ממגנטיק אילנד ושאלתי אם אוכל להגיע ביום רביעי.
בעיקרון אני מאוד ממליצה להגיע לקירנס - היה לי נעים להיות בה ויש המון מה לעשות באיזור (אם כי הכל מאוד יקר).
אהלן דפנא..
השבמחקמה עם קוקוסים? נראה שם בתמונות על החוף שהיו עצים בסגנון... אשמח לראות תמונה של דפנא עם קוקוס מלוקט..
לגבי החיסונים.. בעעעע.. חיסונים זה פארש! תזכרי לעשות ההיפך ממה שאומרים - לא לחסן ולאכול רק טרי ולא שטוף..
נשיקות