למעשה אין ממש תכנון, יש "תוכנית אב" כללית – להתנדב בחוות, שמורות טבע, קהילות סביבתיות (ecovillage), מחסה לחיות בר או כל דבר דומה תמורת לינה ומזון.
החלטתי על איזור (Queensland)
אני מסמנת לי בספר (The Australian WWOOF book) מארחים שמעניינים אותי באיזור בו אהיה.
אצור קשר עם המארחים כחודש לפני שאסע כדי לתאם מתי ולהיכן אגיע, ומשם לפי ההרגשה שלי.
אם יהיה לי כיף, מעניין, נוח וכמובן אם זה יתאים גם להם – אשאר לתקופה ארוכה יותר,
ואם לא אמשיך למקום אחר.
ככה פשוט לנדוד ללא הרבה תיכנון.
ולמה דוקא אוסטרליה?
אז זהו שאין לי תשובה חד משמעית,
כי זאת היתה המדינה הראשונה שעלתה לי לראש כשחשבתי על מימוש הטיול
כי מעיין וסימון עשו לי חשק לטייל שם.
כי זו מדינה דוברת אנגלית.
כי יש שם חיות יחודיות
כי יש לי תקופת טיול ארוכה יחסית שמתאימה לטיול במקום רחוק (מקום שלא מגיעים אליו לתקופה קצרה).
כי אני רוצה (ולשמחתי הרבה יכולה) לתת את זה לעצמי.
ויש עוד כמה סיבות שאני לא רוצה לפרט אותן.
אך הסיבה שהשאלה הזו עולה כאן היא לא סקרנות גרידא אלא מסיבה סביבתית (וזו בהחלט לא סיבה למסיבה)
בדקתי בכמה מחשבוני פליטת Co2 ובטיסה לאוסטרליה וחזרה אקח חלק בפליטת של בין 3.4 ל 4.51 טון co2 שזה המון!
לשם השוואה – בנסיעות שאני עושה במשך שנה שלמה אני גורמת לפליטת כ 2.3 טון co2 שזה גם המון
ויהיו עוד נסיעות בתוך אוס'
וכן זה גורם לי לרגשות אשם, ולנקיפות מצפון ומעלה את מפלס הביקרות העצמית שלי (צביעות, חוסר התחשבות ניצול...)
ולכן לא אמשיך לחפור להעמיק ולהעיק על עצמי (כבר אמרתי – זה מוציא את הביקורתיות)
יש דברים שאני כן עושה תוך התחשבות והשתדלות להפחית את הניצול.
ויש הרבה יותר דברים שאני יכולה ועוד לא עושה (וזה אחד מהם).
דבר אחרון בנושא: על מנת לקזז את הנזק ולו במעט (ואין לי ספק שזה מעט מדיי) חשבתי להגיע לפחות פעם אחת למארחים שבין השאר מתעסקים בייעור (ניסיתי לחשב כמה עצים אצטרך לשתול כדי לקזז את ה 4.5 טון אך חסר לי המון מידע אבל זה בטח יגיע למאות אם לא אלפי עצים)
אפשרות אחת שמצאתי: החווה של בוב
(וכשקראתי על החווה של בוב נזכרתי בסרט The Man Who Planted Trees )
דבר אחרון נוסף, שקשור דווקא לרגשי האשם ונקיפות המצפון.
בדיוק סיימתי לקרוא פרק בנושא ייסורי מצפון ורגשי אשם בספר של טום הודג'קינסון – אין מחיר לחופש.
ואצטט חלק מציטוט שמובא בספר (שאני קצת מוציאה אותו מהקשרו המלא ולוקחת את החלק שרלוונתי לי עכשיו): "כתוצאה מכך היה לי יתרון גדול על פני אנשים אחרים בגילי, כיון שבלי כבלי המצפון, עשיתי בדיוק מה שהתחשק לי." אית אלן, "החיים מאל"ף עד תי"ו", איידלר 2005
החלטתי על איזור (Queensland)
אני מסמנת לי בספר (The Australian WWOOF book) מארחים שמעניינים אותי באיזור בו אהיה.
אצור קשר עם המארחים כחודש לפני שאסע כדי לתאם מתי ולהיכן אגיע, ומשם לפי ההרגשה שלי.
אם יהיה לי כיף, מעניין, נוח וכמובן אם זה יתאים גם להם – אשאר לתקופה ארוכה יותר,
ואם לא אמשיך למקום אחר.
ככה פשוט לנדוד ללא הרבה תיכנון.
ולמה דוקא אוסטרליה?
אז זהו שאין לי תשובה חד משמעית,
כי זאת היתה המדינה הראשונה שעלתה לי לראש כשחשבתי על מימוש הטיול
כי מעיין וסימון עשו לי חשק לטייל שם.
כי זו מדינה דוברת אנגלית.
כי יש שם חיות יחודיות
כי יש לי תקופת טיול ארוכה יחסית שמתאימה לטיול במקום רחוק (מקום שלא מגיעים אליו לתקופה קצרה).
כי אני רוצה (ולשמחתי הרבה יכולה) לתת את זה לעצמי.
ויש עוד כמה סיבות שאני לא רוצה לפרט אותן.
אך הסיבה שהשאלה הזו עולה כאן היא לא סקרנות גרידא אלא מסיבה סביבתית (וזו בהחלט לא סיבה למסיבה)
בדקתי בכמה מחשבוני פליטת Co2 ובטיסה לאוסטרליה וחזרה אקח חלק בפליטת של בין 3.4 ל 4.51 טון co2 שזה המון!
לשם השוואה – בנסיעות שאני עושה במשך שנה שלמה אני גורמת לפליטת כ 2.3 טון co2 שזה גם המון
ויהיו עוד נסיעות בתוך אוס'
וכן זה גורם לי לרגשות אשם, ולנקיפות מצפון ומעלה את מפלס הביקרות העצמית שלי (צביעות, חוסר התחשבות ניצול...)
ולכן לא אמשיך לחפור להעמיק ולהעיק על עצמי (כבר אמרתי – זה מוציא את הביקורתיות)
יש דברים שאני כן עושה תוך התחשבות והשתדלות להפחית את הניצול.
ויש הרבה יותר דברים שאני יכולה ועוד לא עושה (וזה אחד מהם).
דבר אחרון בנושא: על מנת לקזז את הנזק ולו במעט (ואין לי ספק שזה מעט מדיי) חשבתי להגיע לפחות פעם אחת למארחים שבין השאר מתעסקים בייעור (ניסיתי לחשב כמה עצים אצטרך לשתול כדי לקזז את ה 4.5 טון אך חסר לי המון מידע אבל זה בטח יגיע למאות אם לא אלפי עצים)
אפשרות אחת שמצאתי: החווה של בוב
(וכשקראתי על החווה של בוב נזכרתי בסרט The Man Who Planted Trees )
דבר אחרון נוסף, שקשור דווקא לרגשי האשם ונקיפות המצפון.
בדיוק סיימתי לקרוא פרק בנושא ייסורי מצפון ורגשי אשם בספר של טום הודג'קינסון – אין מחיר לחופש.
ואצטט חלק מציטוט שמובא בספר (שאני קצת מוציאה אותו מהקשרו המלא ולוקחת את החלק שרלוונתי לי עכשיו): "כתוצאה מכך היה לי יתרון גדול על פני אנשים אחרים בגילי, כיון שבלי כבלי המצפון, עשיתי בדיוק מה שהתחשק לי." אית אלן, "החיים מאל"ף עד תי"ו", איידלר 2005
אם במקרה עוד לא ראית כבר - יש את האתר הזה:
השבמחקhttp://www.carbonneutral.com.au/
באתר אחר - http://www.conservationfund.org/gozero/metrics_and_calculations -
כתוב שעץ אחד שלהם שנשתל מאזן טון אחד של CO2 תוך 100 שנה.
ארבע וחצי טון - אומר ש"כולה" 450 עצים יאזנו את הטיסה בשנה אחת!
כמובן שצריך לקחת את כל זה בערבון מוגבל כי זה לא מטפל בשורש הבעייה:
http://www.straightdope.com/columns/read/2431/nature-fossil-fuels-and-global-warming